ילדים שלא רוצים ללמוד

 

הורים רבים מספרים כי היו רוצים שילדיהם יאהבו יותר ללמוד, יהיו סקרנים יותר כלפי הלימודים, ייזמו בעצמם עשייה של המטלות הלימודיות ולא יראו בלימודים חובה או עונש. חלקם אף מגיעים לייעוץ  סביב סוגיות הקשורות בלמידה. 

 

מה מוביל למוטיבציה נמוכה של ילדים ללמוד?

 

ישנן סיבות מגוונות למוטיבציה נמוכה ללימודים. חשוב להבחין בין ילדים שהיו סקרנים ומונעים ללמידה, וזה חלף, לבין ילדים שתמיד היתה להם מוטיבציה נמוכה לנושא, לבין ילדים עם קשיים לימודיים ולקויות למידה. ככלל, המוטיבציה ללמוד מונעת ממאפיינים פנימיים של הילד ומושפעת גם מהשפעות סביבתיות. ילדים שונים זה מזה ברמת המוטיבציה שלהם להתקדמות ולמידה ורמת המוטיבציה היא תכונה שהיא גם מולדת וגם מושפעת ממה שהילד מקבל מהסביבה.

 

לעיתים הורים מגדירים שלילד אין מוטיבציה וזה לא מדוייק, כי לילד אין מוטיבציה למה שהם רוצים שילמד (למשל: חשבון או מדעים) , אך יש לו מוטיבציה לדברים אחרים שהוא עצמו רואה כחשובים ואוהב (למשל: ציור, ספורט, שפות).

 

במאמר זה אסקור כמה מהגורמים המרכזיים המשפיעים על המוטיבציה ללמוד, ודרכים להניע ילדים ללמידה ולהגביר את סקרנותם.

הגורמים המשפיעים על הרצון ללמוד:

 

1. מודל הורי:

 

מודל של הורים שלמדו בעצמם, שעובדים בעבודה המשלבת למידה, ושלמידה שזורה באורח חייהם, יעלה את הסיכוי למוטיבציה טבעית של הילד ללימודים. גם הורים שלא למדו בעצמם אך הלמידה חשובה להם והם מגדלים את ילדיהם באופן מכוון ללמידה ועם מסרים חינוכיים מקדמי למידה, ישפיע לחיוב על הרצון ללמוד כחלק מהרצון הטיבעי של הילד לרצות את סביבתו וכחלק מהפנמת הערכים המשפחתיים. יש לזכור עם זאת, כי יש ילדים שההשפעה תהיה הפוכה במקרה שלהם, וסביב גיל ההתבגרות (או לעיתים כבר לפני כן),  ינסו למרוד בערכים המשפחתיים המדגישים למידה, ולפלס דרך עצמאית משלהם שבה הלמידה אינה כה חשובה.

 

2. פניות רגשית של הילד/ה:

 

ילדים שאינם פנויים רגשית  יתקשו ללמוד והמוטיבציה שלהם ללמידה תהיה נמוכה. למשל: ילדים המצויים בחרדה, ילדים שמתמודדים עם קשיים משפחתיים, ילדים השרויים בעצב או דיכאון. מחקרים מראים שכדי ללמוד דרושה פניות רגשית וכשילד עסוק בתוכו במחשבות בלתי פוסקות על דברים שמטרידים אותו, יתקשה להתרכז ולקלוט תכנים לימודיים.

 

3. רמת קונפליקט גבוהה בין הילד/ה להוריו  סביב למידה:

 

כאשר נושא הלמידה נעשה נושא קנפליקטואלי בבית, ויש סביבו הרבה לחץ מצד ההורים, מריבות בין ההורים לילדים, התעסקות רבה, וענישה- מתפתחת לעיתים תגובת "אנטי" של הילד, שמסרב ללמוד כדי להעביר להוריו מסר דרך משהו שהוא יודע שחשוב להם מאוד ("חשוב לכם שאהיה תלמיד טוב. אז אני דווקא לא אלמד ואהיה תלמיד גרוע כדי להעניש אתכם בדבר שהכי יכאיב לכם")

 

4. לקויות למידה וקשיים אחרים:

 

כאשר לילד קשיי למידה מסוגים שונים הדבר פוגע לעיתים קרובות במוטיבציה ללמוד כי הילד צריך לגייס הרבה אנרגיה ומשאבים ללמידה. ישנם קשיים נוספים שיש לשלול כאשר לילד יש מוטיבציה נמוכה ללמידה והוא מתקשה כגון: בעיות שמיעה, בעיות ראייה, וקשיי קשב וריכוז.

 

וברמה הפרקטית- כיצד כהורים נוכל לעודד למידה אצל הילדים, ולהעלות את המוטיבציה הפנימית והסקרנות ללמוד ?

 

1. זיכרו שלמידה חווייתית תמיד עובדת טוב יותר עם ילדים. אם יש נושא לימודי מסויים שאתם רוצים לחבב על הילד, נסו לגשת אליו דרך משחק עם הילד, טיול בטבע, צפיה משותפת בסרט מעניין על הנושא, או פגישה עם מישהו שיספר לילד את הדברים ממקור ראשון . השפה בה ילדים מדברים היא שפה חוייתית וחושית, וילדים נהנים יותר ללמוד דברים "מחוץ לחדר" ובאוירה בלתי פורמאלית. צרו אוירה נעימה סביב הלימודים והימנעו ככל האפשר מאוירה תחרותית ומלחיצה. תנו לילד חיזוקים רבים לדברים שהוא משקיע בהם ואוהב, גם אם אינם דברים לימודיים או לא נראים לכם חשובים במיוחד.    

 

2. קחו בחשבון שלא על הכל תוכלו להשפיע כהורים. מוטיבציה ללמידה היא עניין מאוד פנימי ורגשי ולעיתים תצטרכו לקבל את ילדכם כמו שהוא. ישנם ילדים שהתחום הלימודי פחות מושך אותם, ואין להם סקרנות ללמידה ונטייה לאוריינות. יש ילדים שמתחברים יותר לתחום הספורט או האומנות, או ילדים שהתחום החברתי בראש סדר העדיפויות שלהם, ושם הם יגלו את הסקרנות והיצירתיות שלהם, ולא בלימודים הפורמליים. זיכרו שילדים שונים זה מזה ושאפשר לחנך ילדים לקחת אחריות ולעשות את המוטל עליהם, אך אי אפשר להכריח אותם לאהוב ללמוד. לפעמים דווקא הקבלה של הילד וההכרה בכך שאינו אוהב ללמוד יכולה להקל על הילד ולאפשר לו לקחת אחריות על הלמידה באופן סביר יותר. זכרו שהצלחה בחיים מקושרת להרבה גורמים נוספים מלבד הצלחה בלימודים כגון:יציבות רגשית, חוסן ויכולת התמודדות עם מצבים, יחסי אנוש טובים, קריאה נכונה של המפה החברתית, מיומנויות תקשורת, כישורים יוצאי דופן בתחומים שאינם לימודיים ועוד.

 

3. הימנעו מקונפליקטים רבים סביב הלמידה. לפעמים עדיף להעזר בגורם חיצוני (מורה פרטי או חונך) לצורך עשיית שיעורים ועזרה לילד בהתארגנות לימודית, כשיש קונפליקטים רבים בין ההורה לילד סביב הלימודים. זיכרו שמערכת היחסים עם הילד, האמון של הילד בכם, והשמירה על דימוי עצמי חיובי אצל הילד, חשובים יותר מציוניו בבית הספר. לפעמים נצטרך לתת לילד את האחריות ללמידה ואת ההתמודדות עם התוצאות כשהוא אינו לוקח אחריות. חשוב לחזק את הילד על התחומים בהם הוא טוב, ולחזק אותם אצלו גם כשאינם לימודיים. חשוב שהתחום הלימודי (כשאינו מתנהל טוב) לא "יצבע" את כל מערכת היחסים בינינו לבין הילד, ויקלקל את החוויה וההערכה גם לדברים החיוביים שעושה הילד.

 

אין ספק כי הבסיס ללמידה ולקיחת אחריות הוא בסופו של דבר רגשי. המצב הרגשי של הילד משפיע מאוד על תחומים רבים בחייו של הילד, כולל התחום הלימודי. כשילדים חשים בטוחים, מוגנים, כשסביבתם יציבה והם מקבלים הערכה אהבה וחיזוקים על מי שהם, הם סקרנים יותר כלפי העולם, חושיהם פתוחים ונכונים לספוג דברים חדשים מהסביבה, והם מוכנים להתנסות וללמוד יותר בקלות (גם אם הלמידה אינה בית ספרית או פורמאלית).

 

זכרו שאם לילד יש דימוי עצמי חיובי וטוב, המוטיבציה שלו לעשות דברים מעניינים והסקרנות שלו ללמידה יתעוררו בסופו של דבר, אולי מאוחר יותר כשיתבגר קצת. מוטיבציה שילדים מגלים, לכל נושא שהוא, היא חיובית כי היא מניעה את הילד להשיג ולפעול למען דברים שחשובים לו. לכן, חשוב לעודד אותה, גם אם נראה לכם שהילד מתעסק ב"שטויות" (למשל: ילדים בעלי מוטיבציה גבוהה למכור דברים כדי להרוויח כסף, ילדים שמשקיעים המון בטיפול בחיות רחוב, ילדים שמחויבים מאוד לספורט בו הם עוסקים).  

טיפול רגשי לילדים