הכנת ילדים לגירושין

 

גירושין במשפחה הוא אחד מגורמי הלחץ המשמעותיים ביותר שמשפחות מתמודדות עימם, כיוון שמשפיע על התפקוד והמבנה של המשפחה כולה, ודורש הכלה והתייחסות לא רק לצרכי ההורים שמצויים במהלך משבר אישי וזוגי, כי אם גם לצורכי הילדים שהמהלך משפיע מאוד על חייהם. 

הורים רבים מתארים את הקושי שלהם בשלב משברי זה לחשוב מה ילדיהם עוברים ומה הם צריכים כדי להתמודד טוב יותר. קושי זה מובן מאוד כיוון ששלב זה מציב אתגרים רגשיים וכלכליים יוצאי דופן בפני ההורים המתגרשים ולעיתים מלווה בדיכאון, חרדה, ועצבנות של ההורים. 

כאשר אני נפגשת עם הורים שמתכננים גירושין ורוצים להתייעץ ולקבל  לגבי הכנת הילדים אני מנסה בפגישות הייעוץ למקד את ההורים בדיבור על הילדים, כיוון שלעיתים עומס הנושאים לדיון ולתייעצות גדול מדי, ומיקוד בתחום אחד עוזר לייעל את הייעוץ. אני מקשיבה לרקע המשפחתי, לתיאור של כל ילד במשפחה ומאפייניו, ולרקע על סיבת הגירושין והאווירה הנוכחית בבית.

השאלות הנפוצות ששואלים הורים הן: מתי לספר לילדים? מה לומר? כיצד להתמודד עם שאלות של הילדים לגבי סיבת הגירושין או לכעס שמביעים, כיצד לתכנן את הסדרי הראייה? ועוד.

קשה לתת הכוונה כללית שמתאימה לכולם ,כי בכל משפחה גילאים שונים, אוירה שונה, ואישיות שונה של ההורים והילדים, ולכן הייעוץ מותאם אישית למי שפונה ומתייעץ. עם זאת ישנם כמה קווים מנחים שברצוני להתייחס אליהם כאן.

1. העיתוי של שיחה עם הילדים-כשמדובר בילדים צעירים יש לזכור שעדיפה הכנה סמוך לפרידה ולא הרבה זמן לפני שהפירוד והפרדת הבתים קורים בפועל. לילדים אין הערכת זמן כמו לנו המבוגרים והם מתקשים להכיל דברים שאינם מוחשיים. כמובן שאם ההורה שם לב שהילד מרגיש דברים בלי שנאמר לו במפורש מה קורה, או מביע מצוקה סביב יחסי ההורים או שואל ישירות אם הם מתגרשים, מומלץ לשוחח עם הילד באופן שמתאים לגילו ולומר שההורים לא מסתדרים, שניסו לפתור את הבעיות ביניהם ללא הצלחה, שהוא בטח מרגיש ושומע  דברים, שאולי קשה לו עם זה, ושהם מחפשים פיתרון שבו יהיה יותר נעים לכולם. 

2. מומלץ כאשר מסבירים לילדים פרידה לתת דוגמאות מתחומים המוכרים לילדים כגון: אמא ואבא לא מסתדרים כמו שאתה לפעמים לא מסתדר עם חבר מהגן או מהכיתה כי אתם רבים הרבה. כשאתה לא מסתדר עם החבר אתה לפעמים מחליט לא להיות איתו ביחד וזה מה שאנחנו החלטנו. או: ניסינו הרבה זמן לפתור דברים כמו שאת ניסית עם חברתך הטובה כשלא הסתדרתן, אך בניגוד אליכן אנחנו לא הצלחנו לפתור.

3. מומלץ לתת את האינפורמציה הדרושה לילד כדי להבין ולהתכונן לדברים, אך לא לתת אינפורמציה מיותרת או כזאת שהילד לא יכול להכיל. ילדים אינם צריכים לדעת לעומק את סיבת הפרידה או להיכנס לתכנים הקשורים ביחסים בין ההורים. לנסות להציג את הדברים באופן מאוזן ועובדתי, שאינו מציג הורה אחד כטוב ואת השני כרע.

3. מומלץ לתת לילדים צעירים המחשה ויזואלית לדברים כגון: ציור של שני הבתים של ההורים עם שביל ביניהם שבו הילד הולך כשמבקר בין הבתים. טבלה עם צבעים שונים לימים אצל אמא ואצל אבא. 

4. מומלץ כבר מההתחלה ליצור סדר ברור לשהיה בשני הבתים כדי שהילדים יתרגלו לכך, ולא לבלבל אותם בשינויים תכופים וחוסר עקביות. עם זאת, יש לזכור שבתקופה הראשונית של הפרידה תדרש יותר גמישות ורכות של ההורים באם הילדים מגלים געגוע ,מצוקה או קושי להסתגל. מומלץ לאפשר לילד הנמצא באחד הבתים לשוחח טלפונית עם ההורה השני, לאפשר ביקור של ההורה השני במידה ויש מצוקה או קושי משמעותי של הילד, ולאפשר לילד לבטא געגוע להורה שלא איתו באופן סימבולי (לצייר לאבא ציור וכד').

5. חשוב לתת לגיטימציה לכל רגש שעולה אצל הילדים כולרגשות שליליים כמו עצב, וכעס. ילדים מגיבים בדרכים שונות ומגוונות למשברים במשפחה, ויש לזכור שכל דרך היא לגיטימית. חלק מהילדים יגיבו בכעס ישיר על ההורים, חלקם יראו כאילו מתעלמים מהמצב וממשיכים כרגיל, חלקם יהיו יותר עצבניים ונסערים אך לא יבטאו כעס ישיר, ועוד תגובות מגוונות.

אם הילדים מבטאים מצוקה המתבטאת בקושי להרדם בלילה, חרדות, הדרדרות בתפקוד בגן או בבית הספר מומלץ להתייעץ עם  כדי להבין טוב יותר עם מה מתמודד הילד מבחינה רגשית, כיצד ניתן לסייע לו, וכדי לקבל כלים להתמודדות עם המשבר המשפחתי.

למרות הקושי והעובדה שמשבר מסוג זה משפיע על כל בני המשפחה, ניתן לראות בו גם הזדמנות להתארגנות משפחתית מחודשת, בניה של שיח תומך ובונה עם הילדים, וכן הזדמנות לנסות ולבנות תקשורת בין ההורים הגרושים כיחידה הורית יעילה.

טיפול רגשי לילדים